יעקב ואח' נ' חב' חי גד בע"מ

פסק דין

בפני תביעה שהגישו התובעים כנגד הנתבעת בעליה של מועדון ה"שפיגל בר" ברחובות (להלן: המועדון) לפצותם על העוולה שנעשתה כלפיהם, כשמנעו את כניסתם למועדון.

טענות הצדדים

א.ביום 14.3.09 תכננו התובעת 1 (להלן: התובעת) וחברים נוספים מסיבת הפתעה לתובע 2 (להלן: התובע) במועדון ולשם כך הזמינו מקומות מראש.

באותו יום סמוך לשעה 22.00 נכנסו חבריו של התובע למועדון והמתינו לבואו.

ב.כחצי שעה לאחר מכן הגיעו התובעים לפתח המועדון. הבודקת שעמדה בכניסה לא איפשרה לתובע להכנס משמצאה כי נעליו אינן מתאימות והולמות.

ג.התובעת ניסתה להסביר לבודקת כי מדובר ביום הולדתו של התובע וכי חברים מחכים לו בתוך המועדון וביקשה לשכנעה לאפשר את כניסת התובע למועדון. הבודקת בתגובה אמרה לתובעת "לשחרר" את הכניסה ולא איפשרה לה להכנס.

בסופו של דבר לא הותרה כניסת התובעים למועדון, חבריהם שהיו במועדון יצאו ויחד עזבו כולם את המקום.

ד.על פי הנטען בכתב התביעה התובעים הופלו בשל "צבע עורם, חזותם ולבושם". אמנם נמסר לתובע שנעליו אינן מספקות אך התאפשר לאורחים בנעליים דומות להכנס, ללא מניעה. לכן, ציינו התובעים, לא יכול להיות הסבר אחר לאי הכנסת התובעים למעט צבע עורם, חזותם ולבושם. (סעיף 16 לכתב התביעה).

עוד צויין בכתב התביעה כי בעלי מועדון נוהגים להכניס קהל "יפה", הקולע לטעמם לקהל היעד. לכן "תעדיף הסלקטורית במבטה הבוחן את גבוהי הקומה והתואר, את בהירי העור והשיער את צרי המותן ואם אפשר את מי שידו משגת לרכוש את הבגד הנכון עם סימן המותג הנכון בצד הנכון של הבגד" (סעיף 19 לכתב התביעה).

עוד נטען כי הסלקטורית החלה ברצף של העלבות, השפלות לעיני כל באי המועדון בצורה משפילה מבזה, ללא סיבה.

ה.המועדון טען בכתב ההגנה כי למועדון קוד לבוש לפיו לא תותר כניסתם של מבלים הנועלים נעלי ספורט או כפכפים או יחפים וכו'. כמו כן לא מכניסים למועדון מבלים שיכורים או הנוהגים באלימות או חמושים מטעמי בטחון, או כשהמועדון מלא.

ו.המועדון אישר שהוזמנו מקומות עבור מסיבת ההפתעה שתוכננה לתובע וכי כניסתו של התובע לא הותרה מאחר ונעל נעלי ספורט ונמסר לו על כך על ידי המארחת (שהתובעים כינו אותה "סלקטורית"). עוד צויין כי בכניסה למועדון תלוי שלט ברור המחייב לבוש הולם. צילום השלט צורף לכתב ההגנה. עוד נטען כי התובע יכול היה לפתור את ענין נעלי הספורט שנעל ולחזור למועדון, דבר שלא נעשה על ידו.

המועדון הכחיש כל טענה של הפליה וצירף לכתב ההגנה תמונות של "כהי עור" המבלים בו.

באשר לכניסת התובעת נטען כי זו לא נאסרה, אלא שהתובעת לא רצתה להכנס ללא התובע.

ז.התובעים הגישו כתב תשובה ובו חזרו על טענותיהם והוסיפו כי בעת שהוזמנו המקומות נמסר להם כי על המוזמנים להיות מעל גיל 25 אך לא נמסר על קיום מגבלה בנעילת נעלים כאלה או אחרות. עוד צויין ע"י התובעים כי הם נושאים שמות משפחה מזרחיים והם בעלי חזות מזרחית.

עם זאת נטען כי לתובעים אין ספק כי לא הנעליים הם אלו שגרמו לאי הכנסת התובע למועדון.

ח.העדים מטעם התובעים:

1.התובעת העידה כי כשהגיעה למקום נאמר לה על-ידי משה נחמיאס (אחד מהחבורה) שהסלקטורית לא רוצה להכניס את התובע בגלל הנעלים ואמרה לו ללכת הביתה להחליף את הנעליים. התובעת בתגובה אמרה לה שיש לו מסיבת הפתעה ושתתחשב. הסלקטורית בתגובה אמרה לה "תשתחררי לי מהכניסה". בחקירתה הנגדית מסרה כי בעבר בילתה במועדון וכך גם התובע.

2.משה נחמיאס העיד כי לפני האירוע הזמין מקום ל- 15 – 20 איש. כשהגיעה למקום הסלקטורית אמרה לתובע "אתה חושב שאתה יכול להיכנס עם נעלי הספורט האלה?"